גילעד גולדברג

סרטון reels של בזק:

הספה של הסופר יושבת ריקה.

אחרי 3 שניות ראמזי נכנס בריצה לפריים כשבידו ספריי מנקה חלונות בצבע כחול וסמרטוט קשור לכיס. הוא מתיישב, ומיישר את הבגדים.

ראמזי: "אני מתנצל מעומק ליבי".

קריין אומר: "היינו רגילים לראות אותך כאן ראשון בכל בוקר ראמזי, בתקופה האחרונה אתה מאחר כרוני, קרה משהו?"

ראמזי: "אל תשאל, מהיום שבזק התקינו לנו את הסיבים חיי השתנו מן הקצה אל הקצה. אין לי יותר יום ואין לי לילה."

קריין: "מה יש ראמזי? יותר מידי זמן מול המסך?"

ראמזי: "אם רק היה נותר לי עוד זמן למסך. אפילו לראות 'קופה ראשית' כבר אין לי זמן, אני מתעדכן מאמא שלי איך נגמר הפרק. אתה יודע, אדוני ממה עשויים הסיבים שעליהם גולשים כל בני הבית שלי, 17 במספר?"

קריין: "הממ... אני לא בטוח."

ראמזי: "(בצעקה) מזכוכית אדוני! ומי לדעתך נדרש לנקות את כל הזכוכיות הללו (מנפנף בשפריצר ובסמרטוט)? הא? אני יוכל לשבת ולצפות בבטחה במשפחת דאהמר כשאני יודע שבת דודתי שלי יכולה לראות את הסדרה שלה יותר מהר אילו רק היינו שומרים על ניקיון הסיב האופטי שהתקנו במיוחד?"

גידי גוב נכנס: "ראמזי, הסיב לא מתלכלך, הוא מתחת לאדמה. והמהירות לא יורדת, סמכו עלינו, בשביל זה יש את הבי פייבר"

​